<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן י"ג</h1>
<h2>דף סא:</h2>
המדיר את אשתו מתשמיש המטה שבת אחד ממתינין לו יתר על כן או יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה ואפילו היה מלח שעונתו לששה חדשים שכיון שנדר הרי צערה ונתיאשה. וכיצד מדירה אם אמר תשמישי אסור עליך או שנשבע שלא ישמש לא נדר כלום ואם נשבע נשבע לשוא מפני שהוא משועבד לה ואם אמר הנאת תשמישך אסור עלי הרי זה נדר ואסור לשמש שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו.
<h2>דף ע.</h2>
המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין [בעניות] שנה אחת יקיים יתר על כן או יתיר או יוציא ויתן כתובה [ובעשירות ל' יום יקיים יתר על כן יתיר את נדרו או יוציא ויתן כתובה]. פי' לכל אלו הנדרים אם אמר לה קונם את נהנית לי או הנאת תשמישך עלי אם תעשה דבר זה תכף שתעשה חל עליה הנדר. הדירה שלא תנעול מנעול בכפרים ג' ימים ובכרכים מעת לעת יתר על כן יוציא ויתן כתובה או יתיר נדרו. הדירה שלא תשאל ולא תשאיל מכלי הבית שדרך השכנות לשאול אותן ולהשאילן כגון נפה וכברה רחים ותנור יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה שמשיאה שם רע בשכנותיה. וכן שנדרה שלא תשאיל ולא תשאל נפה וכברה וכיוצא בהן ולא תארוג בגדים לבנים במקומות שדרכן לארוג תצא בלא כתובה מפני שמשיאתו שם רע בשכניו שהוא כילי.
<h2>דף עא:</h2>
המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהם עמה בעיר חדש אחד ממתינין לו שנים יוציא ויתן כתובה. ובזמן שהם בעיר אחרת רגל אחד ממתינין לו שנים יוציא ויתן כתובה. אבל האיש שאמר לאשתו אין רצוני שיבואו לביתי אביך ואמך [אחיך] ואחיותיך שומעין לו והולכת היא להם כשיארע להם דבר ותלך לבית אביה פעם אחת בחדש ובכל רגל ורגל ולא יכנסו הם לה. אלא א"כ אירע לה דבר כגון חלי או לידה שאין כופין את האדם שיכנסו אחרים ברשותו. וכן היא שאמרה אין רצוני שתכנס אמך אצלי ואחיותיך ואיני שוכנת עמהם בחצר מפני שמריעין לי ומצרין לי שומעין לה. האיש שאמר איני דר במדור זה מפני שבני אדם רעים או פרוצים או גוים בשכונתי ואני מתירא מהם שומעין לו. ואע"פ שלא הוחזקו בפריצות. ואפילו היה המדור שלה מוציאין אותה ממנו ושוכן בין בני אדם הכשרים. וכן היא שאמרה כן שומעין לה אע"פ שהוא אומר איני מקפיד שומעין לה מפני שהיא אומרת איני רוצה שיצא עלי שם רע בשכנות אלו.
המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה או יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה שזה כמו שאסרה בבית הסוהר ונעל בפניה שיש לה לגמול חסד לרעותיה ולחברותיה כדי שיבואו הן לה. ואם היה טוען מפני בני אדם פרוצין שיש באותו בית והוחזקו שם פרוצין שומעין לו. המדיר את אשתו שתאמר לאחרים מה [שאמר לה או מה] שאמרה לו מדברי שחוק וקלות ראש (שמדברת) [שמדבר אדם עם] אשתו על עסק תשמיש הרי זה יוציא ויתן כתובה שאין זו יכולה להעיז פניה ולומר לאחרים דברי קלון. וכן אם הדירה שתהיה מתהפכת בשעת תשמיש כדי שלא תתעבר או שתעשה מעשה שוטים ודברים שאין בהם ממש הרי זה יוציא ויתן כתובה.
